הרשעת משליך בקבוקי תבערה אל עבר חיילי צה"ל בעבירה של ייצור נשק

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, בתאריך 16.3.2010, ביום בו התרחשו מספר אירועי התפרעויות והפרות סדר בסמוך למחסום שבכניסה למחנה הפליטים בשועפט בירושלים, בשעה 14:00 זרק הנאשם אבנים לעבר חיילי מג"ב שעמדו במחסום ולעבר רכבי משטרה שעברו בסמוך למחסום.

בהמשך כתב האישום נטען, כי עובר לאותו יום, הכין הנאשם שני בקבוקי תבערה ובשעה 22:00 לערך, הצית את הבקבוקים וזרק אותם לעבר החיילים במחסום.

העבירות שיוחסו לנאשם הינן חבלה בכוונה מחמירה, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וייצור נשק.

בתשובתו לכתב  האישום, הודה ב"כ הנאשם בידויי האבנים, אך כפר בכל העובדות המתייחסות לבקבוקי התבערה.

בנוסף, טען ב"כ הנאשם, כי לנאשם יש רקע של פיגור שכלי בעברו וכי החוקר שגבה את הודעת הנאשם אינו מיומן ואינו מוסמך לגבות עדויות מחשוד בעל רקע כזה.

בטרם הוחל בשמיעת הראיות, הוגשה חוות דעת מטעם ועדת האבחון. בחוות דעת זו נקבע,  כי הנאשם מתפקד ברמה שאינה פיגור שכלי, אם כי רמתו נמוכה מהנורמה הרגילה.

ועדת האבחון ציינה, כי גם בועדת אבחון קודמת מחודש מאי 2007,  התרשמו חברי הועדה כי הנאשם אינו לוקה בפיגור.

הודעתו של החשוד נגבתה ביום 23.3.2010 על ידי רס"מ אהרון משולם, אשר העיד כעד תביעה.

הודעת הנאשם הוגשה בהסכמה וסומנה ת/1.

החוקר הודיע לנאשם, כי הוא חשוד, שביחד עם אחרים השתתף בהפרות סדר, במהלכן השליך אבנים על חיילים במחסום וכן השליך מולוטוב על החיילים.

הדינאמיקה של הודעת הנאשם חשובה ולפיכך נפרט את הודעת החשוד.

תחילה, כפר הנאשם במיוחס לו ואף טען, כי לא שמע ולא ראה שהיו הפרות סדר במחנה הפליטים שועפט ו/או כי היו ידויי אבנים במהלך התקופה האחרונה.

החוקר שאל את הנאשם מה יש לו לומר על כך, שבידי המשטרה " תמונות שבהם רואים אותך מיידה אבנים? והנאשם ביקש מהחוקר שיראה לו את התמונות. החוקר שאל את הנאשם: "אם אני אראה לך תמונות שאתה מיידה אבנים, אז תספר את האמת? והנאשם השיב בחיוב.

לאחר מכן, הציג החוקר משולם בפני הנאשם דיסק ובו תמונות בהן נראה הנאשם מיידה אבנים. הנאשם השיב שהוא מזהה את עצמו וכי הוא " לא זוכר את היום, אני זרקתי שני בקבוקי מולוטוב ורק שני אבנים. אני זרקתי את האבנים ואת המולוטוב על החיילים במחסום".

לשאלת החוקר, מי הכין את המולוטוב? השיב הנאשם בפירוט כיצד הוא הכין, וטען, כי עשה זאת לבדו (עמ' 2 לת/1 שורות 30-34).

הנאשם הסביר, כי עשה את שעשה בגלל הבעיות שהיו במסגד אל אקצה, וציין, כי זרק  שתי אבנים וכי עשה זאת רק ביום אחד.

לאחר מכן, השיב, כי את האבנים זרק בערך בשעה 14:00 ואת המולוטובים זרק בשעה 22:00 באותו יום.

בעדותו בבית המשפט ציין החוקר, כי הוא מכיר את הנאשם שנים רבות וכי לא סבר, כי קיימות נסיבות המחייבות  הזמנת "חוקר מיוחד" בהתאם לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005.

ב"כ הנאשם הקשה על החוקר והציג בפניו חלקים מהרישום הפלילי של הנאשם מהם עולה, כי מספר פעמים בעבר  נקבע, כי " הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין בגלל ליקוי שכלי".  למרות זאת, חזר החוקר וטען, כי " מי שיושב מול הנאשם בחקירה לא יכול להבין שהוא לוקה בנפשו ואפשר לראות מתיעוד החקירה שלו"  (עמ' 18 שורות 4-5).